חזרנו לפני 24 שעות מחופשה ראשונה בחו"ל ללא ילדים (נשארו עם סבתא), והיום אני ממהרת לעלות את הפוסט הזה, לפני שהתובנות שעלו לי במהלך הטיול יתפוגגו בתוך שגרת היומיום שממלאת את ראשי בהמון עניינים אחרים בכל רגע. למי שמכיר אותי, התובנות אולי קצת יפתיעו, ולמי שנוסעים הרבה, אולי לא יחדשו בכלל. אבל אם הן יעזרו לכמה קוראים – זכיתי. שבוע החופשה שלנו חולק בין פריז ללונדון, אז קחו בחשבון שהתובנות אולי רלבנטיות יותר לערים אלו.
מוגש כפי ששרבטתי אותן לעצמי במהלך הנסיעה, עם כל ה notes to self שלי לחופשה הבאה.
חבילת גלישה סלולרית – עדיין אין WIFI חינמי בכל מקום, ורוב היום צריך גישה לגלישה, בעיקר לענייני הטיול. אז אם גם בטיול הבא שלנו נתכנן לטייל הרבה ברגל ברחובות הערים, ונרצה לבדוק מידע באינטרנט או להשתמש באפליקציות כשנהיה בחוץ, אז לא לחשוב פעמיים ולקחת חבילה סלולרית . מבחינתנו חבילת גלישה הספיקה בהחלט, כי את כל שיחות הטלפון לארץ ולחברים באותן ערים עשינו בוואטצאפ או בסקייפ (ומשיחות נכנסות התעלמתי, חזרתי למתקשרים בוואטצאפ). NOTE TO SELF: בפעם הבאה כדאי ששנינו ניקח חבילות או לכל הפחות זה (זו) מאתנו בעל הטלפון עם הסוללה הרזרבית.
טלפון בעל סוללה ספייר – איזה מזל שיש לטלפון שלי סוללה ספייר ואיזה חבל שלזה של בעלי אין. אחרי יום בן 9 שעות של טיולים רגליים ברחבי לונדון, כמעט ללא הפסקות הטענה בבתי קפה (שלרבים מהם אין שקעים חשמליים וגם אם יש הם תפוסים), בזכות סוללת הספייר שלי הצלחנו להסתדר, גם ללא גלישה (מזל שחלק מהאפליקציות עובדות – בערך – גם ללא גישה לאינטרנט). הערה לעצמי לפעם הבאה – כדאי שניקח גם מטען ספייר כי אחד מהשניים שלקחנו נשבר. ועוד משהו – לא לשכוח להטעין גם את סוללת הספייר בלילה!!
מתאם חשמל לשקע המקומי – איך שכחנו לבדוק מראש את סוג השקעים באנגליה ולקחת מתאם אוניברסלי מהארץ!!! 10 אירו שבזבזנו לחינם, כי יש לנו כמה כאלו בבית. בפריז אין בעיה עם השקעים.
אובר – האהבה החדשה שלי. אז זה לא כאילו שהפכתי למפונקת ורציתי את אובר כל הזמן. לרוב הלכנו ברגל נסענו בתחבורה ציבורית רגילה – רכבות למיניהן ואוטובוסים. אבל ב- 3-4 פעמים שבהן היה קריטי שנגיע במהירות למחוז חפצנו ולא יכולנו לקחת הימור שמא יהיה עיכוב בדרך (כפי שאכן היו בשל עבודות בכביש/ברכבת), אובר פעל כמו קסם, ואני התאהבתי. וזה לא יקר במיוחד!!! מתי זה כבר יגיע לארץ, כמו שצריך?!?
טיסות זולות – עכשיו אני מבינה לגמרי מדוע הן זולות (והן באמת זולות, במיוחד בתקופה זו של השנה לאירופה, שזו גם אחת הסיבות שהחלטנו לנסוע סוף סוף). חבל שלא ידעתי קודם למה לצפות: טיסה שהיא כמו נסיעה באוטובוס. של פעם. אז בפעם הבאה שטסים בטיסה זולה, לא לשכוח לקחת סנדויצ'ים מהבית (כי יש אוכל אך הוא יקר), כרית צוואר (כי אין כריות בכלל), מעיל להתכסות (אין שמיכות), וספר טוב וארוך לקרוא (כי אין שום inflight entertainment. נאדה. אפילו לא סרטון בטיחות). ולא להתקמצן על מזוודה נוספת (בתשלום כמובן). ההחלטה להוסיף עוד מזוודה, ממש ברגע האחרון לפני הצ'ק אין בבית, הייתה גאונית.
מפה רגילה – מתה על אפליקציות ניווט. באמת. אך הדבר הכי טוב שעשיתי כדי לתכנן מסלולי טיולים רגליים יעילים, היה השימוש במפה רגילה מנייר. היא סיפקה לי את הפרופורציות בין כל האטרקציות שרק מפה גדולה (ומתקפלת כמובן) יכולה לספק.
אפליקציות ניווט ותחבורה מקומיות – GoogleMaps מצוינת אבל טוב שחבר מקומי בלונדון הציע לנו להוריד את אפליקצייה הניווט המעולה citymapper, שבנוסף מציינת את המחיר הכולל של הנסיעה (כי למרות שניסיתי, לא הצלחתי להבין אם כדאי לנו Oyster או Day Travelcard או כרטיס רגיל, בהינתן הזמן הקצר שהיה לנו להסתובב בלונדון). NOTE TO SELF: ללמוד את הנושא אופציות התחבורה והמחירים שלהן לעומק מראש, כי הוא מסובך באמת וקשה לעשות אותו כשכבר נמצאים שם, והוא מאד תלוי במספר הימים שיש לטייל ולמקומות בהם רוצים לבקר. ועוד משהו קטן לגבי תחבורה – הרכבת ל/מנתב"ג – תענוג. שמחה שלא הטרחנו אף אחד לקחת או להחזיר אותנו או לבזבז המון כסף על מונית.
הכירי את הכסף המקומי – כמובן שחברינו הבריטים לא שמו לב לזה, אבל על מטבעות הפאונד והפני למיניהן לא מוטבעת בכלל הסיפרה המייצגת את ערך המטבע!!! הערך רשום באותיות על המטבע, אבל בקטן קטן, ולכי תקראי את זה בלילה בתאורת רחוב (ובעדשות מגע לא מתאימות כפי שהיו לי… אבל זה טיפ אחר).
קוד סודי לכרטיס האשראי – כל פעם שביקשו שאקליד את הקוד הסודי בקורא הכרטיסים, נזכרתי בחיוך בפרסומת ההיא עם ליאת הר-לב, אבל למזלי, מבין שנינו, אני זוכרת את הקוד היטב.
מזוודות טובות – לפני הנסיעה הבאה, אנחנו משקיעים במזוודות בצבעים זרחניים ואיכותיות כאלו, עם 4 גלגלים כפולים, שנוסעות חלק בנגיעת אצבע קלה, ושכוללות בפנים כיסויים לבגדים בשני צדי המזוודה ולא רק באחד.
החזרי מע"מ – אני שמחה שוויתרנו הפעם על תהליך החזר ה VAT. תהליך מעצבן ומייגע שלא שווה לעשות אותו אלא אם כן ניתן לקבל חזרה 100 ₪ ומעלה.
מלון – trivago. אמנם חששתי קצת כשהזמנתי מלון דרך אתר זה (שבסוף הפנה אותי כמובן ל booking.com) אבל החששות היו לחינם: המלון היה מדויק, מודרני, נעים, נקי. ממש value for money. שיחקתי אותה.
ביגוד והנעלה – היינו לבושים נכון, חם מספיק אך לא חם מדי. החשיבה והמאמצים שהשקענו בעניין זה בארץ, כי ממש חששתי שאסבול מאד בחורף המערב-אירופאי (כפי שקרה לי בפעמים קודמות שנסעתי, בחודשים לכאורה חמים יותר), נשאו פרי (ולא עלו הרבה). ותודה לחברות שהשאילו לי בגדים ל- 2 האירועים אליהם הלכנו בלונדון, בזכותכן נראיתי טוב והרגשתי נהדר ולא בזבזתי כסף על בגדים שלא אלבש שוב. עכשיו רק נותר לי להתיר את הקשרים בשיער שנוצרו בגלל הכובע של המעיל ולתקן את החור שנאלצתי לגזור באצבע ימין בכפפת הצמר (למה גזרתי חור? בשביל שאוכל להשתמש בטלפון כמובן! שכחתי לבדוק מראש מה הטריקים שיש כדי להימנע מזה).
והתובנה הכי חשובה: שמחה כל כך שעשינו את הנסיעה הזו! היה שווה את ההמתנה (מעל 12 שנה) ואת כל התכנונים (לגבי הנסיעה עצמה, הילדים, השארת העסק לשבוע), וגם לא יצא יקר. ותודה למתוק שלי, הפרטנר המושלם לנסיעה כזו ובכלל.
פוסט זה הופיע לראשונה בבלוג שלי בסלונה אך מאחר והאתר נסגר, הכנסתי אותו לכאן