הכוכבים טוענים לניהול כושל ומרמה מצד מנהליהם הפיננסיים, אשר טוענים מצידם לבזבוז יתר וחוסר יישום של המלצותיהם על ידי לקוחותיהם. מי צודק? לפני שבית המשפט יחליט, להלן דעתי המקצועית, כיועצת כלכלית אישית.
כתבה שפורסמה השבוע ב"פורבס" שוטחת את הטענות של שני הצדדים, שאינם כמובן כוכבי הוליווד הראשונים המוצאים את עצמם במצב זה. כשקראתי את הכתבה נזכרתי בפרק מהסדרה המצוינת EPISODES (טוסו לראות ב VOD) שבו מוצא את עצמו כוכב הסדרה, מאט לה בלנק, בדיוק במצב המוצג בכתבה: הוא מגלה שמנהל הכספים שלו שבדיוק התאבד, איבד חצי מהונו של מאט והוא נשאר עם "רק" 31 מיליון דולר.
בכתבה מציגים שהמצב הוא כזה: "אתה כוכב הוליוודי שהרוויח מיליונים אבל איבדת אותם? אל תקח אחריות, תתבע את מנהל הכספים שלך!". כותבי הטור שואלים את השאלה המתבקשת: מי באמת אשם? מי צריך לשלם את המחיר על מחדל זה? ומה אנו, בני תמותה רגילים, יכולים ללמוד מכך?
במקרה של ג'וני דפ, aka קפטן ג'ק ספארו, מנהליו ויועציו העסקיים תובעים אותו כרגע, בדרישה שימכור שניים מתוך 14 בתיו, כדי להחזיר להם הלוואה בסך 5 מיליון דולר שהם נתנו לו כאשר היה בצרות כלכליות עמוקות ב 2012. הקפטן היה אמור להחזיר להם את הכסף בטווח קצר, אך הוא לא עשה זאת, ואף פיטר את אותם יועצים כלכליים. בתחילת 2017 הוא אף הגיש כנגדם תביעה ודרש פיצוי בסך 25 מיליון דולר. הוא טוען שהיועצים לא ניהלו את ענייניו כפי שצריך, לא שילמו מיסים וחשבונות, ואף מעלו בכספיו, שיקרו לו והציגו לו מצג שווא שמצבו מעולה, כאשר לא כך היה הדבר. ועוד ועוד. כמובן שחברת הניהול טוענת הפוך – שהם הזהירו אותו שהוא מבזבז יותר מדי (2 מיליון דולר לחודש (!) – כולל 30000 $ לחודש על יין. ואנחנו כועסים על שרה'לה…) ושרק ג'וני בוי עצמו אחראי לבעיותיו הפיננסיות ושהוא אפילו חייב להם דמי ניהול.
סיפור דומה עם ליסה-מארי פרסלי ואליסה מילאנו. והיו עוד לפניהם.
אז מי צודק? הכוכבים או המנהלים? מצד אחד, אני יכולה להבין את הרצון הטבעי של כל לקוח לסמוך בעיניים עצומות על יועץ שמבין בעניינים פיננסיים הרבה יותר ממנו, ושמקבל מהלקוח דמי ניהול ביד נדיבה. הרי זה החלום של כמעט כל בעל עסק (וכוכבי הוליווד וגם של הביצה שלנו הם לגמרי "בעלי עסקים") ובמיוחד "אומנים/אמנים", לעסוק רק בתחום שלו ולתת למישהו אחר לשבור את הראש עם המספרים והחשבונות. מצד שני, הגישה הזו היא מאד נאיבית וילדותית. כי אין אף אחד בעולם שישמור על מה ששלנו, על כל מה שעבדנו בשבילו בזיעת אפינו, כמו שאנו בעצמנו נשמור עליו. במיוחד אם יש לך מיליונים, שעשיתם אותם בגיל צעיר, ואין שום הבטחה (במיוחד בתחום הבידור), שתוכל להמשיך לייצר את הכסף הגדול ככל שתתבגר.
גם אם יתגלה במהלך המשפטים של הכוכבים הנ"ל שבמקרים מסוימים הם צדקו וחברות הניהול אכן מעלו ו/או לא ניהולו נכון את כספם, עדיין האחריות הסופית היא על הלקוח. אני מסכימה עם השורה התחתונה שכתבו מחברי הכתבה בפורבס: כל אחד – בין אם הוא עשיר מופלג או בעל עסק /משקיע צנוע – חייב לעבור באופן אישי כל חודש או לפחות פעם ברבעון, על המספרים והדוחות, ביחד עם היועץ ו/או רואה החשבון, לוודא שהם מבינים מה קורה עם הכסף וההשקעות שלהם, לשאול שאלות ולהציב יעדים. וכמובן ליישם את ההמלצות הניתנות ע"י היועץ. אם המספרים לא מסתדרים, והמגמה לא עולה או לפחות נשארת יציבה, או אם מאבדים אמון ביועץ בגלל כל סיבה שהיא – זו אינדיקציה ברורה לכך שיש לחפש חוות דעת שנייה ו/או למצוא יועץ אחר.
באופן דומה, אלו ההמלצות שאני תמיד נותנת ללקוחות העסקיים שלי – מוזמנים ליישם גם:
קבעו פגישה פעם ברבעון עם יועץ המס/רואה החשבון שלכם, ובדקו אם ההפרשות שלכם לרשויות מספיקות או שיש לבצע התאמות כבר עכשיו. חבל לחכות לשנה העוקבת ולשלם חובות גבוהים. כלל אצבע הוא לשים בצד כל חודש 25% מההכנסות לתשלומים לרשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מע"מ).
רוב רואי החשבון/יועצי המס לא עושים התאמות של חשבון הבנק וכרטיסי האשראי. הם עובדים עם הנתונים שהלקוח מעביר אליהם. לפיכך, כדאי לבדוק אפשרות לקחת יועץ כלכלי נוסף, שעושה בדיוק את זה (כפי שאני עושה). וגם איתו כמובן יש לשבת פעם בכמה חודשים ולעבור על הכל, ולא להסתפק רק בדוחות החודשיים שהוא/היא שולחים ללקוח.
לעומת הכוכבים שציינתי כאן, יש מספר כוכבים (לא הרבה) המתנהלים באחריות כלכלית מעוררת הערצה – לפחות ממה שמדווח במדיה. לדוגמא אשטון קוצ'ר, ג'יי זי, פול ניומן ז"ל. בארץ, אנו שומעים על לא מעט כוכבים שהסתבכו כלכלית. באופן אישי, מכעיס אותי מאד כאשר אני שומעת סלבס, ובמיוחד נשים-סלבס, שמשחקות אותה "האישה הקטנה/הבת הקטנה של אבא" כאשר בראיון שואלים אותה מי מנהל עבורה את כספיה (בהנחה שהן עונות בכנות, כי אם הן עונות תשובה שקרית, אולי כדי לשמר תדמית מסוימת, אז זה חבל מאד כי הן שוכחות שהן מהוות רול-מודל לרבות וטובות). בין לקוחותיי יש מספר ידוענים, ואני יכולה לומר בהחלטיות שכאשר אני מתחילה לעשות איתם ועבורם "סדר", הם משתפים פעולה ומבינים את הערך הרב של יעוץ וליווי מסוג זה, בנוסף לשירות שהם מקבלים מרואה חשבון.
פוסט זה הופיע לראשונה בבלוג שלי בסלונה אך מאחר והאתר נסגר, הכנסתי אותו לכאן