IDIOPATHIC GRANULOMATOUS MASTITIS:
מחלת השד-עם-השם-הבלתי-אפשרי שהייתה לי - חשוב שתדעו שיש דבר כזה. וכמובן טיפים כלכליים בסוף הפוסט.
אל דאגה – כרגיל בפוסטים שלי, גם בזה תמצאו טיפים כלכליים ופרקטיים (בסוף). אך יותר מכך, תמצאו סיפור על מחלת שד שאינה מוכרת כמעט, ואין זמן מתאים יותר לאוורר את הסיפור הזה – סופסוף – מאשר באוקטובר, חודש המודעות לסרטן השד. אז אתחיל מהסוף: קיימות מחלות שד, שאמנם אינן מסכנות חיים כמו סרטן, אך עד האבחנה כ"משהו אחר" רובנו לא מודעות לאפשרויות הנוספות, ובגלל זה אנחנו "נכנסות לסרטים" רעים מאד, כמו שלי קרה, ואפילו ממשיכות לסבול בשקט בתקווה שזה תיכף יעבור. אז שלפתי את הקלסר המאד מסודר שלי (קלסר "שדיים" – ראו תמונה) והתחלתי לדפדף ולהיזכר, 4 שנים אחורה.
בתחילת 2013, התחילו לי מיחושים וכאבים בשד שמאל: מעין תחושת כובד ותחושת גירוי באזור הפטמה, עם "ממצא מישושי רגיש ללחיצה בשעה 11 סמוך לפטמה". כך כתב רופא המשפחה שלי, עם הפניה לאולטרה סאונד שדיים ובתי שחי. אדגיש שכבר כ- 4 שנים לפני כן הפסקתי להניק, ואין לי במשפחה היסטוריה של סרטן השד. לא אשקר – הייתי בלחץ רב, לא הייתי קולית בכלל. וזאת למרות שמגיל 41 אני עושה ממוגרפיות כל שנה, בלי לפספס. התייעצתי עם חברתי לילך חן שקצת הצליחה להרגיע אותי ונתנה לי את השמות של מומחי ה- US הטובים באזור, ומיד ניגשתי לעבודת קביעת התור לדימות. דרך הקופה רצו לתת לי תורים לשבועיים קדימה או לשבוע קדימה אך במכונים מרוחקים מאד, אז בהצעתה של לילך התקשרתי גם להרצליה מדיקל סנטר, שם מצאתי תור באופן פרטי למחרת, ולאחת המומחיות הטובות בתחום, ד"ר מיה כהן.
בבדיקה, שכמובן שהגעתי אליה רועדת ומבוהלת מאד, "לא הודגם גוש סולידי או ציסטי… נראית בצקת של העור ושל רקמת השד… קיימת גם הרחבה של הדוקטים עם תוכן עכור בתוכם. הממצאים מתאימים לדלקת. אין לימפאדנופתיה אקסילרית". מרגיע אך לא לגמרי (וברור שהחלק האחרון בכלל לא מובן לי). היא המליצה לי על טיפול אנטיביוטי באוגמנטין, וכך עשיתי.
הטיפול האנטיביוטי עשה את שלו, התחלתי להתאושש ולחזור לעצמי. חזרתי לד"ר כהן לביקורת סונר חוזרת והפעם – הכל תקין. נשמתי לרווחה. שבוע אחר כך היה לי תור שגרתי אצל כירורגית השד שלי, ד"ר אסנת גבעון-מדהלה, שבדקה אותי ידנית, והכל היה תקין. אבל… מספר שבועות אחר כך, חזרו לי הכאבים, באותו שד. יום למחרת יום הולדת 45 שלי, שלחתי לד"ר גבעון-מדהלה פקס, שאני מבקשת להגיע אליה בדחיפות לבדיקה פרטית, בשל "אי נוחות בשד, כולל עקצוצים ותחושה של גוש ליד הפטמה, ואי-נוחות בכל האזור". רציתי להיבדק ע"י כירורגית, למרות שבינתיים הוחלט שאעשה עוד סבב של אוגמנטין. 10 ימים אחר כך הגעתי לד"ר גבעון-מדהלה, שביקשה שאבצע שוב סונר שדיים, ואף נתנה לי את המספר הסלולרי הייעודי שלה רק עבור מטופלות – זה כבר גרם לי להרגיש טיפה יותר טוב…. הפעם, למרות שהיה שיפור ניכר בגלל האנטיביוטיקה, הסונר הדגים "תהליך דלקתי בשד שמאל בחלקו העליון משעה 7 עד 12. לא ניתן לשלול תהליך דלקתי מסוג IDIOPATHIC GRANULOMATOUS MASTITIS". ובעברית: מסטיטיס גרנולומטוטית. IGM בקיצור, כי ממש בלתי אפשרי לומר את השם של מחלה זו בלי לשבור שיניים או להתפקע מצחוק. הרופאה המליצה להמשיך עוד מספר ימים עם האנטיביוטיקה, ואם לא תהיה הטבה או אם תהיה החמרה, לבצע ניתוח BREAST LUMPECTOMY כולל ABSCESS DRAINAGE, בהרדמה כללית כמובן. מבין כל המחשבות שחלפו בראשי באותם ימים, אחת הזכורה לי ביותר היא: כמה מתאים שלדלקת שכנראה יש לי, קוראים "משהו משהו TITIS"!
כעבור שבוע…. מצאתי את עצמי בחדר מיון בבילינסון, בעקבות חום של מעל 38 וצמרמורות במשך מספר ימים, שמן הסתם נגרמו בשל ה"ממצא הדלקתי". אני לא זוכרת מדוע לא התקשרתי ישירות לד"ר גבעון-מדהלה במקום להגיע למיון, אבל למחרת כבר הייתי אצלה בקליניקה, והפעם נלקחה החלטה חד-משמעית: מנתחים. מנקזים את המורסה (איכס), מסירים את הגוש הדלקתי ושולחים לפתולוגיה. תקתקתי את כל הבדיקות הנדרשות לפני ניתוח דרך קופת החולים (צילום חזה, אקג, בדיקות דם) אך החלטנו שאת הניתוח אני אעשה באופן פרטי עם ד"ר גבעון-מדהלה. ביקשתי מהביטוח הרפואי הפרטי שלי כמו גם מהביטוח המשלים שידריכו אותי במדויק מה התהליכים מבחינתם, והבנתי שתהיה השתתפות עצמית של כ 2000 ₪ מכיסנו בגין שכר המנתחת. עלויות בית החולים כוסו במלואן ובאופן ישיר ע"י המבטח הפרטי. שבוע אחרי הביקור במיון נכנסתי לניתוח באסותא.
במשך כל הזמן הזה ניסיתי להמשיך בחיי כרגיל, שבאותה תקופה היו עמוסים במיוחד – היינו באמצע תהליך של רכישת דירה חדשה. לא היה פשוט בכלל. שלא לדבר על ניהול העסק כאילו כלום לא קרה.
לא ארחיב לגבי ההחלמה מהניתוח, שהייתה מלווה בחוסר נוחות וכאבים במשך כחודש, אך מצד שני הייתה מעניינת מאד. משד שנראה "נגוס" לגמרי אחרי הניתוח, היה מדהים לראות איך כעבור מספר חודשים הוא חזר לעצמו לגמרי, וכמעט ללא סימן של ניתוח, עד היום. אני מקפידה על מעקבים אצל ד"ר גבעון-מדהלה כל חצי שנה-שנה (לפי הנחיותיה), ועושה את בדיקות הדימות, בדיוק לפי המלצותיה, ואצל המומחים שהיא מייעצת לי, כגון ד"ר מיירה שפירא.
כמה מילים על IGM מאת ד"ר גבעון-מדהלה:
מהו IGM?
מחלה נדירה, דלקתית, של השד.
הסיבה לדלקת בשד אינה ידועה עד כה וההנחה היא שמדובר בבעיה אוטואימונית (חיסונית).
המחלה שכיחה יותר בנשים בגיל הפריון.
אין שכיחות גבוהה יותר לסרטן השד במקרים אלה.
סימנים קליניים:
גוש דלקתי (אדום, חם) בשד
מספר גושים באותו שד עם רושם של דלקת ומורסה (אבצס) ואף פיסטולות (ניקוז עצמוני לעור השד)
אירועים חוזרים של דלקות בשד ובעור השד, שחולפות ללא כל טיפול, אך חוזרות על עצמן במהלך מספר שבועות או חודשים
אבחנה מבדלת:
יש לשלול דלקות זיהומיות ע"י ידי חיידק הדורשות ניקוז ואנטיביוטיקה (תרבית)
יש לשלול סרטן השד שמתבטא כדלקת (ביופסיה)
אבחנה:
תוך כדי שלילת גידול סרטני ומקור חיידקי על ידי תרבית וביופסיה, יש צורך לברר ולשאול שאלה מכוונת את הפתולוג\ית – האם יש גרנולומות שהן אופייניות למחלה הזו?
יש לציין שגרנולומות יכולות להיות גם באבחנות נדירות אחרות בשד כולל שחפת, פטרת וסרקואידוזיס – שבהן יש צביעות מיוחדות של הרקמה בפתולוגיה.
ניהול מקרה:
בסך הכל GM או IGM (ממקור לא ידוע) יכולה לחלוף מעצמה תוך כ- 3 חודשים גם ללא התערבות כירורגית או תרופתית.
אם ישנה התרשמות לזיהום חיידקי מישני (חיידק ש"נכלא" בנגע והתרבה בו) – יש צורך בניקוז וטיפול אנטיביוטי.
ניתוח הסרת הגוש הדלקתי ה"סטרילי" אינו מחויב המציאות אך בפועל הסבל של האישה כל-כך רב שהניקוז היזום על ידי הכירורג\ית לעיתים רבות עוזר ומקל על המצב, אם כי יש לציין שהריפוי של הפצע שנוקז הוא ארוך מהרגיל.
בעבר חשבו שבשל העובדה שמדובר במחלה אוטואימונית טיפול בסטרואידים ומטוטרקסאט יעזור אך במקרים רבים לאחר הפסקתם המחלה התלקחה מחדש.
לסיכום:
IGM היא מחלה נדירה שיש לאבחנה בפתולוגיה (ביופסיה מהגוש או בניתוח לניקוז – יש לקחת חלק רקמה לפתולוגיה).
יש לשלול נוכחות חיידק ואפשרות לסרטן השד (תרבית ופתולוגיה).
יש להסביר לאישה שהמחלה (פעמים רבות) חולפת מעצמה ויש צורך בסבלנות רבה בתהליך זה.
מילה ממני – מפאת נדירות המחלה, אני ממליצה מכל הלב להתייעץ עם כירורג/ית מנוסה ומהמלצות. לא כל רופא יודע לאבחן מחלה זו, וחבל על הסבל הפיזי והמנטלי שאתן עלולות לעבור. וכמובן כמובן – בכל מקרה של כאב או מיחוש או גוש שלא חולף, יש לגשת לבדיקה ולשלול קודם כל סרטן.
המלצות כלכליות:
נצלו את הזכאות דרך הביטוח המשלים, ל 3 יעוצים/בדיקות פרטיים בשנה, בהשתתפות עצמית של 150 ₪.
אם יש לכם ביטוח פרטי עם סעיף אמבולטורי, ניתן לתבוע גם עבור ההשתתפות העצמית הנ"ל ולקבל את כולה/רובה בחזרה, וגם עבור בדיקות אבחנתיות. מומלץ לעשות זאת בסוף תקופת הכיסוי ולא מייד לאחר התשלום (אלא אם מדובר על סכום גדול), כדי לא "לבזבז" את הזכאות – שגם כאן היא מוגבלת למספר יעוצים בתקופה (2-3 בדר"כ) – על הוצאות קטנות יותר.
את כל הקבלות, ההפניות והסיכומים שימרו באופן כרונולוגי מסודר בקלסר ייעודי (וממליצה גם לסרוק הכל ולשמור במחשב).
פוסט זה הופיע לראשונה בבלוג שלי בסלונה אך מאחר והאתר נסגר, הכנסתי אותו לכאן