פוסט זה פורסם במקומון "נקודה" ב 4.12.13:
היום בניגוד לעבר נשים רבות מעורבות מאד בטיפול בכלכלת הבית. אך אני עדיין נתקלת בדרגות נמוכות מאד של מעורבות נשית בעניינים הפיננסיים של המשפחה: כאלו שאינו מעורבות כלל מבחירה ("אני מטפלת בילדים ובבית ובעלי בכספים") ובניגוד אליהן – אלו שהבעל לא נותן להן להיות מעורבות ושולט בהכל בעצמו (תופעה הנקראת "אלימות כלכלית"). משפחות בהן שני בני הזוג עובדים שעות ארוכות, אף אחד מהם לא אוהב להתעסק בזה, וכתוצאה – איש לא מטפל בחשבונות ובתקציב. נשים שנאלצות לטפל בעניינים אלו כי לבעל אין זמן אך סולדות מהנושא לכן עושות רק את המינימום (ומפתחות מרמור ותסכול תוך כדי). ויש גם מצב קיצון אחר – נשים המטפלות בהכל, מבחירה או מנטייה אישית, והבעל כלל לא מעורב. כל המצבים האלו רחוקים מלהיות אידאליים, כי חוסר מעורבות שם את בן/בת הזוג במקום חלש ומסוכן, ושליטה יחידה יוצרת מעמסה אדירה ולחץ.
חשוב ששני בני הזוג יהיו מעורבים בניהול כלכלת המשפחה, קודם כל כי זוגיות היא שותפות, בדיוק כמו הורות, טיפול בבית ובזוגיות. שנית, כי אנו לא יודעים מה יילד מחר. טיפלתי במספיק מקרים של נשים גרושות ואלמנות, אשר חייהן הסתבכו מאד לאחר קרות המקרה המצער, בעיקר בגלל שלא היו מעורבות בכספים קודם לכן. במקרים של רווקות וחד-הוריות, ברור מאליו שאם הן לא תנהלנה את ענייניהן הכלכליים, אף אחד לא יעשה זאת, גם לא הוריהן. הסיטואציה האידאלית היא ששני בני הזוג מעורבים ומחלקים ביניהם את המטלות, אך גם מצב בו אחד מבני הזוג לוקח לידיו את המושכות אך מערב את השני, לפחות ברמת הידיעה והעברת אחריות למשימות ספציפיות, הינו מספק. רוב לקוחותיי הן משפחות, וברבים מן המקרים הצד שתופס הובלה הוא דווקא הצד הנשי. כך גם בקבוצות "שפיות כלכלית" שאני מנהלת, הפתוחות כמובן לשני המינים, רוב המשתתפים הם בעצם - משתתפות!
לתפיסתי, נשים הן המתאימות ביותר לניהול כלכלת המשפחה: מדובר בנושא גדול ומלא בפרטים קטנים, ומי אם לא נשים תדענה לטפל במשימות מורכבות? זהו "כובע" המצריך כישורי ניהול זמן, האצלת סמכויות, "הצקה/ניג'וס", שמירה על מוטיבציה גבוהה, יצירתיות, ודחיית סיפוקים. כל אלו הן חוזקות שלרוב הנשים יש באופן טבעי, לא?
留言