top of page

אכזבות צרכניות כואבות - בגוף ובכיס


שונאת להיות מאוכזבת כצרכנית, ומאוכזבת כל פעם שזה קורה. וזה קורה הרבה. אבל שמחה שיכולה להזהיר אחרים מפני אכזבות אלו


בשבוע האחרון יצא לי לחוות על בשרי 2 אכזבות צרכניות. הראשונה והכואבת ביותר קרתה לבני בן ה"כמעט 8" תומר. במהלך בילוי במתחם טרמפולינות הוא מעד בעודו קופץ על אחד המתקנים (דווקא לא טרמפולינה אלא מתקן הנקרא "נינג'ה" – משהו דומה למתקנים בתכנית wipeout) והרקה שלו נחבלה בקצה של המתקן (המורכב מקרשים מצופים בספוג מצופים בפלסטיק קשיח). הקצה הזה ככל הנראה מכוסה ביריעת ספוג דקיקה בלבד, שאינה מספיקה למניעת חבלה למי שמועד וראשו בא במגע איתה בעוצמה ובמהירות. כתוצאה מהנחיתה האומללה הזו, בני פתח את הרקה, כולל דם רב, כאב ובכי. בהמולה שנוצרה ברגע שהוצאנו אותו מחוץ לאזור הקפיצות, הופתענו לגלות שתיק העזרה ראשונה לא היה בהישג יד ועבור דקות ארוכות עד שהביאו אותו. כמובן שמשם נסענו למוקד, בו תפרו לו את הפצע. בהמשך התאכזבנו לשמוע מהם שמכון התקנים מאשר את המתקנים והציוד אשר במקום ושאין חובה שימצא במקום חובש בכל שעות הפעילות (המקום טוען שאצלם יש חובש בכל זאת, לפי החלטה שלהם, למרות שאינני יכולה להעיד שמי שהיה שם הינו אכן חובש או מספיק מיומן). טרם בדקנו את האמור מול מכון התקנים, אבל אם יתברר שאכן כך, זה רק אומר שהסטנדרטים של מכון התקנים בנושא זה אינם גבוהים במיוחד ו/או שהבדיקה התקופתית שמבצעים "הבודקים המוסמכים" אינה יסודית במיוחד. אז לפני שאתם קונים בכסף רב כרטיסי כניסה לאחד ממקומות בילוי אלו, תחשבו שוב.


תומר שלי מיד אחרי הפציעה ב iJump

האכזבה הצרכנית השנייה קטנה הרבה יותר אך בזכותה למדתי משהו שגם אני לא ידעתי, למרות שחשבתי שידעתי. קניית בגדים לא נחשב אצלי כבילוי מועדף. אסתכן ואומר שאני ממש לא אוהבת את זה (למרות שאני בהחלט אוהבת בגדים! רק שונאת למדוד ולהחליט). יום לפני תקרית הנינג'ה מצאתי את עצמי בחנות בגדים השייכת לרשת גדולה, בחיפוש אחר שמלה לאירוע באותו ערב (לא יודעת מה עבר לי בראש, כנראה החום השפיע גם עלי, כי בהחלט יש לי לא מעט בגדים מתאימים בארון). בלחץ הרגע, בחרתי שמלה מסוימת. כבר בדרך הביתה כשסיפרתי לבעלי על הקנייה האימפולסיבית והלא אופיינית, החלטתי שאני מחזירה אותה לחנות, ומבקשת את הכסף חזרה. לא זיכוי, אלא ביטול מוחלט. מעדיפה לעשות משהו אחר עם 300 השקלים שהשמלה עלתה. שמתי לי בראש פוסט איט צהוב – "תחזירי לחנות תוך 14 יום ותקבלי את הכסף חזרה. אל תעברי את 14 הימים". כאמור, למחרת קרה מה שקרה עם הנינג'ה, ויום אחר כך המשכתי לטפל בתומר ובהיבטים השונים של הפציעה והחופש והעבודה, ולא יצא לי בכלל לחשוב על השמלה או אפילו לקרוא לעומק את החשבונית. רק כעבור 4 ימים התיישבתי לתכנן את יום המחרת ולבדוק מתי אוכל לשבץ ליומן קפיצה לאחת מחנויות הרשת על מנת להחזיר את השמלה. בעודי קוראת לעומק את החשבונית, חשכו עיני:




מסתבר שתוקף הזכות לביטול עסקה ב"חוק ביטול עסקאות" בתקנות הגנת הצרכן הינו שונה לגבי פריטי ביגוד הנעלה ותכשיטים ואכן עומד על יומיים (בעוד עסקאות לגבי רוב המוצרים והשירותים האחרים ניתן לבטל תוך 14 יום מיום קבלת המוצר):



מתוך אתר האינטרנט של המועצה לצרכנות


בקיצור, החזרתי את השמלה האומללה ועכשיו אני תקועה עם זיכוי של 300 ₪ לשימוש רק ברשת זו, שמי יודע מתי אגיע בכלל לממש אותם (סביר להניח שאעביר אותם במתנה למישהו אחר.. ועל מתנות אכתוב בקרוב בפוסט נפרד).


פוסט זה הופיע לראשונה בבלוג שלי בסלונה אך מאחר והאתר נסגר, הכנסתי אותו לכאן

Comments


bottom of page